מי אני?

תסריטאית, בעלת תואר שני בקולנוע מרצה עצמאית, מתמחה בקולנוע ישראלי, בעלת ניסיון עשיר בתחום החינוך היהודי.

ילידת הארץ. פעם חיפאית, היום תל אביבית. במשך שנה אחת הדרכתי סטודנטים אמריקאים, וגרתי שלושה חודשים בקיבוץ, שלושה חודשים בירושלים, חודשיים בטבריה ועוד חודש אחד ברכב שכור בכל רחבי הארץ. גיליתי שישראל נראית טוב יותר במציאות מאשר במהדורות החדשות. למדתי לבחון את המציאות הזו גם מנקודת מבטם של אלו שבאו "מבחוץ". למדתי לתווך.

בשנים שבאו אחר כך הילכתי על קו התפר שבין ישראל לתפוצות. הדרכה והנחיית קבוצות בארץ ובחו"ל, הכשרת מדריכים ושליחים, כתיבת חומרים חינוכיים, וצבירת הרבה "שעות טיסה" במפגשים בין-תרבותיים.

במסלול המקביל, קולנוע ויצירה. תואר שני באוניברסיטת תל אביב. שתי סדרות דרמה לטלוויזיה, כמה פרויקטים של קולנוע אינטראקטיבי, מדי פעם כתיבת ביקורת, ותסריט לסרט באורך מלא שקורם עור וגידים. חברה באיגוד התסריטאים, חברת האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.

על צג המחשב מרצד עמוד הבית של ynet, מקום שהוא עבורי באמת סוג של בית. חברה במערכת אנציקלופדיה ynet, עורכת את המדור השבועי "שאלת מחקר", ומדי פעם כותבת עבור ערוץ התיירות והתרבות.

ציטוט נחמד לדרך:
"אין שום טעם לנסות", אמרה אליס, "אי אפשר להאמין בבלתי אפשרי".
"אסתכן ואומר שאין לך מספיק נסיון", אמרה המלכה, "כשאני הייתי בגילך, תמיד עשיתי זאת במשך חצי שעה מדי יום. לפעמים האמנתי בשישה דברים בלתי אפשריים עוד לפני ארוחת הבוקר".
(לואיס קרול, "אליס בארץ הפלאות")